מדריך לכתיבת עדות

הדרך הנכונה להתחיל בהגשה היא בהסבר של מי אתה ומה ברקע שלך ובחוויה שעברת מעניק חשיבות לעדות שלך. לדוגמה, אתה אישית נפגעת או נכנסת להלם, או שאתה אישית ראית אנשים שנפגעו או שנכנסו להלם. כדאי להסביר את הקשר שלך לאנשים אלה, כך שהוועדה תבין איך זה שאתה מתמצא בפרטי הפגיעה שהנך מתאר.

דוגמה:

שמי______.   מספר תעודת זהות הישראלי (או דרכון)________.

אני אזרח ________.

אני בן _____ וגר ב _________. אני עובד__/ לומד__/  עקרת בית/ עצמאי__/ כרגע מובטל_________.

אפשר להשיג אותי למידע נוסף ________  טלפון_________

 

בקטע הבא אפשר לרשום את הפרטים שאתה רוצה להגיש בפניהם. אין צורך לתאר כל פגיעה שראית אישית או שסבלת אישית. אם יש לך מידע אישי על כמה פגיעות חמורות, כדאי להתמקד בהן.

עדיף לתאר מה שאתה אישית חווית,

לדוגמה:

ראיתי_____

שמעתי ________

הרגשתי ________

חוויתי__________

יש לי ידע אישי ש______________כי ________.

חשוב שבחלק זה של ההגשה תתמקד בעובדות, ולא בדעותיך לגבי עובדות אלה. אם מטרת ההגשה היא להוכיח כי טילי החמס הרסו את חיי, צריך להתמקד עובדתית באיך זה השפיע עליך – איזו שיגרות חיים יום-יומיים הופרו ואיך הטילים, או איום הטילים, גרמו לכך, באיזה תדירות, וכו'. תיאור השפעת הפעילויות של פלסטינים חמושים או הכרזות מאיימות ציבוריות שלהם, הינם הרבה יותר חזקים מסיפור תוצאתי בלבד (החיים שלי נהרסו).

האמירה שהחמאס או טרור של הפת"ח הרס את חיי המשפחה שלך או העסק שלך או אפילו את הבטחון הרגשי שלך אין לה ערך אלא אם היא בא לסיים קטע המספר ומתאר את הדברים שנפגעו, ואיך זה תוצאה ישירה של פעילויות ספציפיות שקיבלו עידוד בפומבי על ידי המדיה או המנהיגים של הפת"ח או החמאס.  שוב, תשמור את דעותיך לעצמך, ותרשום את העובדות שעליהן יש לך ידע אישי!

תארגן את מחשבותיך בשיקול דעת. לאחר ההקדמה של מי אתה ואיך אתה מגיע לידע שאתה הולך לתאר, אתה יכול להמשיך או לפי נושא או לפי תעוד כרונולוגי – בו אתה הולך עם הזמן בו קרו המקרים שאתה מתאר.

המטרה העיקרית של ההגשה היא להוכיח לוועדה שיש לך מידע אישי, מהימן, ועובדתי לגבי הפגיעות שנגרמו על ידי פעילויות טרוריסטיות פלסטינאיות בקיץ שעבר.

  • להלן רשימה חלקית של נושאים רלוונטיים אפשריים:

– התקפות על אזרחים באזורים אזרחיים

– אי הפרדה בין מטלות אזרחיים וצבאיים

– שימוש בנשק נפיץ (מרגמות, טילים) באיזורים עירוניים

– התקפות על מוסדות חיוניים פומביים

– התקפות על מוסדות רפואיים

– התקפות על בתי ספר

– התקפות המבוססות על דת, גזע או מוצא לאומי בלבד

– הפרת הזכות לעבודה, לחינוך, לביטחון מאלימות, לחופש, לכבוד אנושי.

– מסעות המעודדים פעילויות טרור נגד אזרחים, במיוחד זקנים וילדים (ניסיונות וגם שיצאו

  לפועל – לחטיפות, מנהרות, דקירות, רגימות באבנים, התקפות במכוניות, וכו')

– השפעה של מלחמה על ילדים, ישירות ובלתי ישירות – פיזית, רגשית ומנטלית

– אזרחים וילדים הלוקחים חבל בעימותים

– הענשה קולקטיבית

Share This